חיזוק הדמוקרטיה הישראלית
רונן גופר ו'קול-אקטיבי': מרכז ישראלי להשתתפות אזרחים בממשל

אתגר ראשון במעלה הטבוע במשימתו של מכון מנדל למנהיגות לתרום למדינה יהודית ודמוקרטית משגשגת הוא ההתחקות על עשייתם של בוגרי המכון לאחר סיום לימודיהם וההיענות לקריאותיהם המקצועיות. כיצד הבוגרים מתרגמים את החזון החינוכי והחברתי שלהם למציאות – גם כאשר הם ניצבים לפני אתגרים הנראים מאיימים? רונן גופר (בוגר מחזור ג' של בית ספר למנהיגות חינוכית) משמש דוגמה לגישת מנדל כלפי חדשנות.

ספר לנו על האופן שבו הרקע שלך כבוגר מכון מנדל עזר להוביל אותך לפרויקט הנוכחי.

בתום לימודיי בבית ספר למנהיגות חינוכית הצטרפתי למרכז לחינוך קהילתי ע"ש 'חיים צפורי' כאן בירושלים, כדי ליישם את הפרויקט שבניתי במסגרת התכנית. ייסדתי וניהלתי את היחידה לדמוקרטיה השתתפותית, והתחלתי לפתח טכניקות שמטרתן לשתף אזרחים בתהליכים דמוקרטיים דליברטיביים והשתתפותיים. ניסיוני במנדל היה מועיל ורב ערך הן בהבניית החזון שלי והן בדרכי הגשמתו, והוא גם הניע אותי להמשיך ולפתח שיטות חדשות לשיתוף אזרחים במערכת האזרחית והדמוקרטית.

האם אתה יכול לתאר את הצורך בהשתתפות אזרחית בממשל בחברה הישראלית?

הדמוקרטיה הישראלית, כמו כל דמוקרטיה אחרת, ניצבת בפני אתגרים רבים. במשך השנים, האזרחים מביעים מידה הולכת ופוחתת של אמון בנציגיהם הנבחרים ובמערכת הדמוקרטית כולה. ביטוי בולט אחד לתחושה זו של תסכול וניכור הוא הירידה בשיעור ההצבעה בקרב הישראלים, כפי שנצפה בבחירות האחרונות לכנסת למשל.  

הסכנה העיקרית שמצב זה טומן בחובו היא הפגיעה בתחושת הלגיטימיות של השלטון. האתגר העיקרי הוא אפוא למצוא דרכים לחיזוק המערכת הדמוקרטית. גישה מבטיחה אחת להשגת היעד הזה היא באמצעות השתתפות אזרחית יעילה בממשל -- שתוביל להפחתת התסכול, אך גם לתהליכים יעילים יותר של קבלת החלטות. המרכז שאני מקים, 'קול-אקטיבי' -- מרכז ישראלי להשתתפות אזרחים בממשל – שואף לספק מסגרת עבודה וכלים המאפשרים השתתפות כזאת בישראל למען החיזוק והחידוש המבוקר של הדמוקרטיה. המרכז יפתחַ תשתית אזרחית ברמה המקומית והארצית המעוגנת במוסדות המדינה, כדי לאפשר דיאלוג קבוע ומבוסס-ידע בין אזרחים לבין מקבלי החלטות. הגישה הדליברטיבית הזאת תשמש בסיס לכל התהליכים ההשתתפותיים שיתנהל בהם שיח בשלושה ערוצים -- בין האזרחים לבין המומחים לבין מקבלי ההחלטות -- לשם קביעת דרכי פעולה יעילות בנושאים רלוונטיים המשפיעים על חיי האזרחים.

איך ניסיונך מתקופת לימודיך בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית ולאחריה הכין אותך ליזמה הזאת לשיתוף האזרחים בשלטון?

אני מייחס את זווית הראייה שלי, את תהליך החקירה שלי, את יישום כישוריי האנליטיים והמעשיים ואת המתודולוגיה שלי לעולם הידע שהתוודעתי אליו בהיותי עמית בבית ספר מנדל. הניסיון שצברתי לאחר מכן, במידה מסויימת, הוא עיבוד מפורט יותר של הרבה סוגי ידע תאורטי ומעשי שרכשתי במנדל, למשל בתחומי מדיניות, תכנון אסטרטגי, גיוס כספים וחינוך. כמו כן, בזכות הסיוע של מכון מנדל למנהיגות ויחידת הבוגרים של מנדל יש ביכולתי להביא את החזון שלי לשלב הבא בפיתוח שלו. בשנה החולפת, מכון מנדל שימש חממה למיזם הנוכחי שלי. התמיכה הזאת הייתה חשובה לאין ערוך שכן היא אפשרה לי להשלים את שלבי ההמשגה, התכנון וההזנק של המרכז.  כל אלה, תוך שימוש מסיבי מקהלת מנדל הרחבה, מהווים בסיס איתן להצלחה עתידית.  קהלת מנדל אפשרה לי למשל, לקשור קשרי עבודה עם צמרת משרדים ממלכתיים, רשויות מקומיות וגורמים המעוניינים בחזון שלי.    

מה למדת בתהליך התכנון של המרכז?

חיפשתי מודלים של תכניות מוצלחות הפועלות בארץ ובעיקר בחו"ל ובחנתי מקרוב יזמות להשתתפות אזרחית בדמוקרטיות אחרות. בנובמבר 2005 נפגשתי עם ההנהגה של AmericaSpeaks, ארגון הידוע בזכות העובדה שהקים לתחייה בשנים האחרונות את מוסד 'אספת העיר' (Town Meeting) האמריקאי, מתוך הכרה פעילה בצורך בהשתתפות אזרחית בממשל ובקבלת החלטות. הצורך הזה זוהה גם במקומות אחרים, ומיזמים כגון 'חבר  מושבעים אזרחי' (Citizen Juries) ו'סקרים דליברטיביים'(Deliberative Polls)  פועלים במקומות רבים ברחבי העולם. בפורטו אלגרה שבברזיל התקציב העירוני מייצג את מעורבותם של כחמישים אלף אזרחים בכל שנה מאז 1989, והמודל מיושם כעת בערים אירופיות. דנמרק ייסדה את 'ועידת האזרחים' (Citizen-Based Consensus Conference), והמודל שלה אומץ על ידי 15 מדינות אחרות והוכר על ידי האיחוד האירופי. בשנת 2004 הוקמה אספת אזרחים בקולומביה הבריטית שבקנדה, במטרה להגיע להסכמה רחבה באשר לרפורמה במערכת האלקטורלית וכדי להעמיד את העניין להכרעה במשאל עם. זהו חלק קטן מתוך מגוון רחב של יוזמות עדכניות בעולם, אשר את חלקן יישמתי בתפקידי הקודם במרכז צפורי.

כאן בארץ, יזמוֹת כמו פרויקט שיקום שכונות, הפועל בשכונות מצוקה, המִנהלים הקהילתיים בירושלים ומיזמים לשיתוף אזרחים בתהליכי תכנון אורבני משמשות דוגמה לניסיונות מקומיים לעודד שיתוף של אזרחים בממשל. עבודת הגופים האלה עזרה לי להבין את התשתיות הארגוניות המקומיות המשמשות להנעת אזרחים לפעילות דמוקרטית, ואת המינוח שעל פיו החלה תפיסה זו לחלחל אל החברה הישראלית.

כיצד תיושם במרכז היכרותך הזאת עם הדמוקרטיה הדליברטיבית וההשתתפותית?

תכניותיי המידיות בעבור המרכז הישראלי להשתתפות אזרחים בממשל כוללות שלוש יזמות עיקריות:

1. הדגמת פרקטיקה של השתתפות אזרחית בקבלת החלטות – 'קול-אקטיבי' יעודד מוסדות ומסגרות אחרות לפעול לשיתוף אזרחים בקבלת החלטות בחברה על ידי הצגת מודלים מוצלחים. היזמה הראשונה תהיה ארגון 'אספת עיר' (21st Century Town Meeting) על פי המודל של AmericaSpeaks, ובשיתופו, ברמה המקומית או הארצית. האירוע מתוכנן לשלהי 2007 ועתיד לכלול 1,000—3,000 משתתפים, מומחים ומקבלי החלטות, שייַצרו נייר עמדה מפורט ובו הצעות לקביעת סדרי עדיפויות.

2. הכשרת סוכני שינוי לקידום תפיסת העולם הדמוקרטית-משתפת. תכנית בשם 'עמיתי הדמוקרטיה' תכשיר מנהיגים וסוכני שינוי, וישתתפו בה עשרה אנשים שייבחרו אחת לשנה. מבחינה מבנית, התכנית תעוצב על פי המודל של תכנית העמיתים של מנדל.

3. eDemocracy – בימה ותשתית וירטואליים לשיח בין אזרחים, מומחים ומקבלי החלטות. יצירת האסטרטגיה הדיגיטלית מחייבת עבודת מחקר ופיתוח, ולפיכך השקת הפרויקט מתוכננת לשנת 2008.

בזכות מימון ראשוני מובטח מ'קרן גולדמן' והמאמצים להשגת מקורות מימון נוספים, התחזית באשר לסיכויים לממש את התכניות הללו נראית חיובית.

'קול-אקטיבי' חב חוב עצום לתמיכה ולסיוע של מכון מנדל למנהיגות ושל יחידת הבוגרים של מכון מנדל בפיתוח כל האלמנטים הללו בצומת כה מכריע של התפתחות הארגון. שהִייתי במכון בשנה הזאת אפשרה לי לנסח תכניות ולבנות על יסוד המאגר העצום של הרעיונות והקשרים שהעמידה לרשותי הרשת של מכון מנדל וקהילתו. חלומי הוא שהצלחת המרכז תטביע את חותמה על הדמוקרטיה הישראלית, ובה בעת תגביר את המודעות להשפעה המכה גלים, הרחבה והמתמשכת של חזונו של מכון מנדל על החברה הישראלית. 

מאמר מאת רונן גופר שהתפרסם בעיתון הארץ בתאריך 5.11.06 - 'בלי מומחים - שיתוף האזרחים בבחירתה של שיטת ממשל מגביר את הסיכוי ליישומה'