ריבוי זהויות – המפתח להעשרת החוויה החינוכית
"בריבוי זהויות טמונה יכולת, סגולה" - פרופ' לי שולמן
אנו נוטים לסווג אנשים שחוו שינויים תרבותיים וחברתיים או מעברים גיאוגרפיים כחסרי זהות מגובשת, כנטולי לכידות או כחסרי אסכולה מחשבתית מוצקה. כיום יש המציעים להתייחס לריבוי זהויות כאל נכס או כאל גורם המחשל את התחכום האישי, לא כנטל.
אנשים בעלי זהויות מרובות אינם לא-מגובשים או מבולבלים. יתכן אף שהם יותר מתוחכמים ובעלי 'תחושת עצמי' מוצקה יותר ממה שסברו בעבר.
סוגיית הזהויות המרובות נידונה בכנס "ריבוי זהויות בחינוך יהודי" שנערך בחודש ינואר השנה. יותר ממאתיים וחמישים איש השתתפו בכנס הבין-לאומי החמישי למחקר בחינוך יהודי, של האגודה הישראלית למחקר בחינוך יהודי.
הדיונים התקיימו במכללת אורנים לחינוך בקרית טבעון ובמכון מנדל למנהיגות בירושלים. במשך שני ימי הכנס נידון נושא ריבוי הזהויות לעומק מארבע זוויות: תרבותית, פוליטית, לשונית ודתית.
אחד ממוקדי הכנס היתה הרצאת הנעילה שנשא פרופ' לי שולמן בנושא התפקיד התרבותי של הזהות בפיתוח המחשבה והפרקטיקה. פרופ' שולמן הוא הנשיא היוצא של קרן קרנגי ופרופ' אמריטוס לחינוך באוניברסיטת סטנפורד, והינו חוקר אורח במכון מנדל למנהיגות.
פרופ' שולמן, שנשא את הרצאתו במכון מנדל למנהיגות, הצהיר שזהות הינה יותר מתחושת עצמי או תחושת שייכות. זהות היא גם התנהלותו היומיומית של אדם - כגון הפן המקצועי. פרופ' שולמן טען שהלמידה להשתייך היא שילוב של שלושה גורמים: חשיבה, עשייה והרגשה - הקוגניטיבי, המעשי/טכני והמוסרי/אתי. הוא הדגיש שאנשי חינוך צריכים להתייחס לזהות כך שתכלול את כל ההיבטים הללו.
פרופ' שולמן והסביר אמר עוד כי יש להתייחס לריבוי זהויות כאל מעלה וכמטרה חינוכית ולא כמעמסה או כהעדר לכידות.
"ככל שתרכוש יותר זהויות שישלימו זו את זו כך יגדל הסיכוי שתפלס את דרכך בעולם [...] שתממש את מטרותיך כאדם." פרופ' שולמן ציין שהמגמה בתכניות התואר השלישי למנות כמה מנחים לתלמיד היא התפתחות חיובית. החשיפה לאופני מחשבה שונים מעודדת את האדם לפתח ריבוי זהויות.
לאחר שהבהיר את ערכן של זהויות מרובות, אמר פרופ' שולמן לקהל שאם פיתוח ריבוי זהויות הוא מטרה חינוכית, אל להם להשאיר אותו ליד המקרה. שולמן הציע לפתח שיטות פדגוגיות ליצירת ריבוי זהויות. תכניות אלה יושתתו על שלושה עקרונות:
העיקרון הראשון הוא המחשה - מחנכים צריכים להמחיש לתלמידים את מה שהם מלמדים.
העיקרון השני הוא הטמעה - המחנכים צריכים להטמיע בקרב תלמידים את הערכים הללו. והעיקרון השלישי הוא המשכיות ועקביות – ההמחשה וההטמעה צריכים להתרחש מדי יום ביומו, לאורך זמן.
האתגר עבור המחנכים, לדברי פרופ' שולמן, הוא שהתהליך לא יהיה משעמם.
ידוע שאימוץ זהות יהודית וחיזוקה הן מטרות חשובות בחינוך יהודי. יש הטוענים שאלה הם עיקר המטרה של החינוך היהודי. אבל מהן ההגדרות של "זהות יהודית" המעצבות את המחקר והפרקטיקה של מחנכים יהודים? כיצד נמשיג, נבחן ונתעד את יצירת הזהות בחינוך היהודי המתקיים בהקשרים לאומיים שונים, בגילים שונים ובסביבות חינוכיות שונות? בדיון על הערך החיובי של פיתוח הזהות היהודית חזר פרופ' שולמן והדגיש את מעלות הפלורליזם וההטרוגניות בקרב מחנכים ותלמידים כאחד. "אני מתעניין בדברים שאנחנו כמחנכים יכולים לשנות ולטפח. אני רוצה לדעת איך להעשיר את הזהות."
ד"ר ג'ן גלזר, חברת סגל במכון מנדל למנהיגות, ויו"ר-שותפה של הכנס (יו"ר הכנס היה ד"ר דוד מיטלברג ממכללת אורנים), הסבירה שהכנס "מסייע לרכוש הבנה עמוקה ומפורטת של הזהות היהודית - מה פירושה; איך מאמצים אותה; איך אפשר לחקור אותה; איך מתקשר פיתוח זהות למטרות חינוכיות אחרות כגון אוריינות, אקטיביזם חברתי וקיום "אורח חיים יהודי"; וכיצד מתקשרים זה לזה היבטים שונים של הזהות היהודית ומה משמעות הדבר לגבי חינוך יהודי".
|
צפו בהרצאתו של פרופ' לי שולמן "ריבוי זהויות כיכולת וכמעלה" |
למידע נוסף על מכון מנדל למנהיגות