מרכז מנדל למנהיגות בנגב מחקר ופיתוח
     
   אודות המרכז   
   תוכניות המרכז   
     
     
     
     
     
     
     
        
     
 
מחקר ופיתוח
 

פעילות המרכז מושתתת על לימוד, מחקר ומפגש אנושי, מתוך תפיסה דינמית המותאמת למשתתפים בתכניות. כך, מתפתח גוף ידע רב-תחומי ייחודי למרכז מנדל למנהיגות בנגב.

צוות המרכז מפתח באופן מתמשך ידע וכלים:

מבוך המשילות
שדה הפעילות הציבורי בו פועלים מוסדות המדינה לרבות הרשויות המקומיות, מערכת החינוך וכולי, כמו גם ארגוני החברה האזרחית עובר, שינויים דרמטיים בעיקר בשני העשורים האחרונים. המדובר בשינויים באופן פעילותה של המערכת הבירוקרטית הממשלתית ממערכת היררכית וברורה למערכת פתוחה ומבוזרת הרבה יותר, שינויים במאזן הכוחות בין השלטון המקומי למרכזי, שינויים בחלוקת התפקידים בין המדינה לבין המגזר השלישי והמגזר העסקי, שינויים בשיח ובמגמות החברתיות ועוד. יחידה זו עוסקת בתיאור ובהבנת שינויים אלה ובהשלכותיהם לעניין אופני הפעולה והכישורים הנחוצים לבעלי תפקידים הפועלים בשדה זה.

יחסי פריפריה-מרכז
מרכז ופריפריה אינם ישויות גיאוגרפיות נתונות, אלא מהווים שיקוף של יחסי הכוחות וההיררכיות בחברה. פעילות המרכז בנגב עוסקת ביחסים אלה כפי שהם מובנים בהקשרים המקומיים והארציים. העיסוק בנושא זה כולל המשגה תיאורטית ביקורתית של הקטגוריות מרכז-פריפריה, היחסים ביניהן ומיקומן בשיח, וכן מפגיש בין המציאות והתיאוריה מהיבטים של מדיניות, תכנון, פיתוח, חינוך, מגדר, כלכלה ועוד.

משפט וחינוך
עולם המשפט הוא זירה העוסקת בסוגיות יסודיות המצויות על סדר היום החברתי. בשנים האחרונות, המשפט, ובכלל זה החקיקה והפסיקה, עוסקים רבות בסוגיות הנוגעות לחינוך ובמחלוקות המתקשרות אליו, כגון זכויות ילדים, זכויות הורים, מדיניות חינוך ועוד. ההתבוננות בהתרחשות המשפטית בנושא זה מלמדת בין השאר על תופעות ומגמות חברתיות ותרבותיות ומהווה בסיס לדיונים בנושאים אלה.

העצמה
המבקש להעצים קהילות ויחידים צריך שיהא ניחן בזכות, בידע וביכולת לעשות זאת. העצמה מותנית בהכרות עם המציאות האנושית, הכלכלית, הפוליטית והחברתית ומצד שני ברעיונות ובתמונת עולם עתידית רצויה. להעצמה מרכיבים פסיכולוגיים (תקווה למשל), פוליטיים ומשפטיים (זכויות למשל), קהילתיים (הכרות עם ההיסטוריה), פילוסופיים (הבנת צדק ושוויון), סוציולוגיים (בניית קהילה) ואחרים, שמשתקפים בפרקטיקות ובתכנים של המרכז.

השראה למנהיגות
בניית זהות עצמית של מנהיגות מותנית לא רק בערכים ראויים ובהשקפת עולם ראויה אלא גם ביכולת לשאוב השראה מדמויות אמיתיות או בדויות, מסיפורים ומאירועים משמעותיים. מקורות ההשראה שלנו מהווים גם הזדמנות טובה לבירור זהות, לליבון ערכים ולחשיפת הקשר בין הזהות העצמית לבין השקפת העולם וגם אופק של תקווה והעצמה, שכן אם הייתה הגדולה האנושית קיימת בעבר, אין סיבה לחשוב שהיא לא תהיה קיימת גם בעתיד.

להתבונן במבט
התבוננות, ניתוח ומיפוי שדה הפעולה הינם חלק בסיסי בתפיסת מרכז מנדל אודות אורח החיים המנהיגותי. מטרתה של יחידת לימודים "להתבונן במבט" היא לתרום לחינוכו של המבט, להעשרתו ולפיתוחו ככלי מרכזי באורח החיים המנהיגותי המשמש כבסיס לעיצוב חזונו. מטרתה של ההתבוננות במבט היא העלאת רמת המודעות של המתבונן לאופן ההתבוננות, להכרעות על מה להתבונן, מה ניתן לראות ומה עשוי להיעלם מהעין. היחידה עוסקת בפילוסופיה של המבט כפי שזו נדונה במסורת היהודית ובפילוסופיה המערבית וכן בתרגול המבט בין השאר באמצעות סדנאות צילום וסיורים.

מיפוי רב-ממדי
מיפוי רב-ממדי הוא פרקטיקה שעוסקת ביצירת ביטוי ויזואלי של מציאות מסוימת והינו חלק מרכזי בתהליך ההכשרה למנהיגות של המרכז. תהליך המיפוי כרוך בהתבוננות, איסוף נתונים, ארגונם על פי עקרונות וקטגוריות, ועיצוב כל אלה לתוצר בר העברה. מפות הן ביטוי לדיאלוג בין השקפת עולם לבין מציאות והן יכולות לשמש לשינוי או לחיזוק השקפות, ליצירת מסר, ולהוות תשתית לתכנון ולקבלת החלטות.

הפדגוגיה של המרכז (מבנה תהליך ההכשרה)
תכנית הכשרה למנהיגות מחייבת עיצוב ופיתוח פדגוגיה המותאמת ספציפית למטרה זו. בבסיס תהליכי הלמידה במרכז ניצבת המגמה לשלב בין המימד האישי למימד הקבוצתי. לצד תכנים מעולמות שונים (פילוסופיה, משפט, פסיכולוגיה, תכנוון, מדיניות ציבורית ועוד) עומד המרכז על גיוון פדגוגי: הלימודים משלבים קריאת טקסטים, הרצאות, סדנאות, פעילות חווייתית בזירות אחרות (רטריט), פעילות
Out-door, סיורים, תהליכים בין-אישיים ועוד.

מיומנויות בתקשורת בין אישית והמרחב הבין אישי
העיסוק בנושא זה מתמשך לכל אורך הלימודים במסגרת התכניות למנהיגות במטרה לפתח אצל הלומדים מיומנויות תקשורת ולתרום ליישומן בחייהם המקצועיים. תקשורת תקינה היא מפתח לקשר, ליכולת להבין ולהיות מובן, לקיום שיתופי פעולה, להובלה חברתית שמבוססת על פענוח בהיר של מסרים אישיים וחברתיים מודעים ובלתי מודעים. בין התכנים הנלמדים ניתן לציין הקשבה פעילה, מודלים לשיח אפקטיבי, מישוב, טיפול בנושאים טעונים, ניהול קונפליקט, הכרת סגנונות אישיים בתקשורת ואופנים שונים ליצירת מסרים אפקטיביים.

 "מעבר עמים בני המקום למערך ישובי מתוכנן" – מקרי מבחן מקנדה, אוסטרליה וירדן - דר' בתיה רודד. 
למעבר מחיים נוודיים למחצה במרחב פתוח לחיים בישובי קבע במרחב ממושטר יש השלכות מהותיות על כל תחומי החיים. במקומות רבים שהתהליך התרחש בהם, נאספו ידע, ניסיון ותובנות הרלוונטיים לתהליכים המתרחשים בנגב. עבודה זו סוקרת דוגמאות מהעולם, בעיקר מאוסטרליה, ירדן וקנדה ומתייחסת לממדים כגון חינוך, רווחה, משילות, מנהיגות, כלכלה ונושאים אחרים. הסקירה שימשה תשתית ליצירת יחידות לימוד שנעשה בהן שימוש בתוכניות ההכשרה של המרכז. לפניכם שתי מצגות בנושאים אלה: המצגת הראשונה מגדירה את התחום ונוטעת את היסודות המקצועיים להבנת סביבת הפעילות; המצגת השנייה עוסקת בנושא המשילות והמנהיגות בקרב עמים ילידים.

משילות ומנהיגות            עמים ילידים


"ממשל מחוזי – דגמים ומנגנונים" –מודלים שונים של ממשל מחוזי מרחבי העולם וכן פרקטיקות ומנגנונים לשלטון ברמת המחוז - דר' נחום בן אליה.
מדינת ישראל, כמדינות רבות אחרות, עוברת בשנים החולפות תהליך של שינוי במוקדי הכוח והפעילות. שינויים אלה מוצאים את ביטוים בין השאר בחלוקה מחדש של מערך הסמכויות והאחריות בין השלטון המקומי לבין השלטון המרכזי. המחוז נמצא בתווך בין שני המוקדים ומושפע משינויים אלה. דמותו והדגם שעל פיו הוא מעוצב עשוים להשפיע באופן עמוק על כל תמונת השלטון העתידי. עבודה זו סוקרת את מבנה השלטון המחוזי בישראל, מאפייניו ותהליכים המשפיעים עליו, וכן דגמים חלופיים למבנה שלטוני מחוזי. עבודה זו היא תשתית לדיון בנושא.

מקומה של מנהיגות בעיר ספריפרית
ערים קטנות ובינוניות נתונות למגוון תהליכים ושינויים המתרחשים בזירות הגדולות מהן בסדרי גודל, קרי, תהליכים גלובאליים ולאומיים. בפריפריה ובספר המדינה זוכה מצבן של ערים אלו למורכבות נוספת. המחקר שמוצג משרטט את השפעתם של תהליכים אלו בעיצובה של עיר ספרפרית, באמצעות הצבתה של העיר ערד כמקרה מבחן. המחקר מבהיר קשרים אלו תוך ביסוסו של המושג "שליטה מזניחה" כמתאר את מארג היחסים שבין העיר לרשויות ולתהליכים המשיקים לה. בתוך כך, נבחנת תגובתה של המנהיגות המקומית נוכח המצב. הממצאים מדגישים את חשיבותה של ההתחדשות של המנהיגות המקומית בערי ספריפריה קטנות ובינוניות, תוך הדגשת היבט חשוב במנהיגות יכולת ההתבוננות בתהליכים, ניתוחם וחתירה למענה הולם לתנאים המשתנים.