ביום חמישי האחרון התקיים סיור של קבוצת באר שבע בעיר, במטרה לראות את אלו שבדרך כלל אינם נראים. חלקו הראשון של הסיור התקיים במרכז הקליטה קלישר המתמקד בעולים מאתיופיה. מה ששבה את העיניים ואת הלב היה ביקור בגינה קהילתית ירוקה ומטופחת בלב העיר ליד מרכז הקליטה האפרורי. מדהים להיווכח עד כמה ריחות וטעמים יכולים לשדר תחושות ולהעלות זיכרונות מוחשיים מעולם שהיה ואיננו, ומדהים עד כמה הפרי, הירק והעמל הכרוך בעיבוד האדמה יכולים לתרום לתחושת השייכות של העולים.
מיד לאחר מכן המשיכה הקבוצה למרתף סמוי מעיניהם של מרבית תושבי העיר – המולטאקה (מקום מפגש בעברית). במקום החורת על דגלו דו קיום בין יהודים לערבים, רבים ממשתתפי התכנית חוו מתח נוכח מה שנתפס בעיניהם כמאבק בלתי לגיטימי בשלטון החוק.
המתח הופג במידת מה מעל צלחות החומוס והצ'יפס של ארוחת הצהריים. הסיור הסתיים במפגש באוהל המתנדבים של אג'יק, בו הועלתה על נס רוח ההתנדבות בקרב המגזר הבדואי בנגב, והצורך בלקיחות אחריות ומעורבות פעילה בגורלם שלהם. משתתפי התוכנית, יהודים וערבים שעמדותיהם הפוליטיות מגוונות, חוו התרוממות רוח ותחושת אופטימיות נוכח היקף תופעת ההתנדבות חוצת הגבולות (בה משתתפים יהודים וערבים זה לצד זה).
הסיור חשף עד כמה המתחים הפוליטיים רוחשים מתחת לפני השטח, וכיצד יכול אדם להכיר מחדש גם את עירו שלו.